🏭 המהפכה התעשייתית

המהפכה התעשייתית היא המעבר מייצור ידני בבית או בבית מלאכה קטן לייצור בעזרת מכונות במפעלים גדולים. היא החלה בבריטניה בעשורים האחרונים של המאה ה-18 והתפשטה במאה ה-19 לבלגיה, לצרפת, לגרמניה, לארצות הברית ולמקומות נוספים. שינוי זה נחשב לאחד המהפכניים בתולדות האנושות.

מדוע דווקא בריטניה? היו לה מרבצי פחם וברזל, הון שנצבר ממסחר ומהאימפריה, בנקים, נמלים וצי סוחר, ושלטון יציב שעודד יזמות. מהפכה בחקלאות – גידור שדות, שיטות זרעים חדשות ומחזור גידולים – הגדילה את התנובה ושחררה עובדים רבים מהכפר. אלה עברו לערים וחיפשו עבודה במפעלים.

ענף הטקסטיל היה הראשון שעבר מיכון: מכונות טווייה ואריגה כמו ה'ג'ני הטווה' והנול המכני האיצו מאוד את ייצור הבדים. ג'יימס וואט שיפר את מנוע הקיטור (פטנט ב-1769, ייצור מסחרי מ-1776), וכך אפשר היה להפעיל מכונות בכל מקום ולא רק ליד נהר. מנוע הקיטור הוביל גם למהפכה בתחבורה: מסילת הברזל הראשונה לנוסעים בין סטוקטון לדרלינגטון נפתחה ב-1825, וקו ליברפול–מנצ'סטר ב-1830.

המהפכה התעשייתית הביאה עיור מהיר: ערים כמו מנצ'סטר גדלו פי כמה בתוך עשורים. העובדים חיו בשכונות צפופות, בלי מים נקיים וביוב, ומחלות התפשטו. שעות העבודה במפעלים היו ארוכות – 12 עד 14 שעות ביום – והשכר נמוך. ילדים ונשים הועסקו בשכר זעום ובתנאים מסוכנים.

נוצר מעמד חדש – מעמד הפועלים – ולצידו התחזק מעמד הבורגנות, בעלי המפעלים וההון. הפועלים החלו להתארגן באיגודים מקצועיים, ובבריטניה נחקקו בהדרגה חוקי מפעלים שהגבילו עבודת ילדים (למשל חוק המפעלים של 1833). עלו רעיונות חדשים: אדם סמית תמך בשוק חופשי (1776), והוגים סוציאליסטים, ובהם קרל מרקס, ביקרו את הניצול ודרשו שוויון כלכלי.

בטווח הארוך הגדילה המהפכה התעשייתית את העושר, הוזילה מוצרים, קיצרה מרחקים ושיפרה בהדרגה את רמת החיים. היא גם הגבירה את התחרות בין המעצמות על חומרי גלם ושווקים, שינתה את מבנה המשפחה, כשהעבודה עברה מהבית למפעל, ופגעה בסביבה בעשן הפחם. השפעותיה מורגשות עד היום.